כפי שהקוד הפתוח זלג לעולם, כך גם אתרי שיתוף הקבצים היו יריית פתיחה לכלכלת סחר ישירה בין אנשים. "בוא נקרא למגמה הזו כלכלה של Peer to Peer", מציע אום מאליק. מאליק מביא את הדוגמאות הקלאסיות AIRBNB ו- SQUARE. הראשונה, מאפשרת לאנשים לשכור דירה מאנשים אחרים כאלטרנטיבה לשהות יקרה במלון. כיום ב192 מדינות ובקרוב ל20,000 ערים אפשר למצוא שוכרים שמחפשים משכירים לתקופות קצרות. השנייה, הופכת את הסמארטפון למסלקת אשראי. פשוט וקל. סקרתי בעבר יישומים נוספים של הכלכלה החדשה הזו:
(1) צריכה משותפת, שוק של החלפות, הלוואות עוקפות בנקים ועוד – לקריאה
(2) מימון באמצעות ההמונים – כאן
למעשה אפשר למצוא זירות PEER TO PEER כמעט בכל תחום: רוצים לשכור אופניים (אם אתם חיים בלוס אנג’לס) – ספלינטר זה המקום. ואם את מעדיפים יאכטה, מטוס או מכונית ספורט, גם לזה יש מקום. גידסי הוא שוק של חוויות אותנטיות: מקומיים מציעים פעילויות למטיילים ולתיירים – סיורים בעיר, סדנאות. בויקיפדיה קרוב ל20 עסקים בעולם של השכרת רכב בין אנשים.
הסטארטאפ יופלייבור שואף להגיע למודל חדשני – אנשים יעצבו את בקבוקי המשקה, יבחרו טעמים וימכרו את התוצרת שלהם.
חברות מסורתיות מתקשות להחיל את המודל הזה על הקיים ואף מרגישות מעט מאויימות. אבל רואים לכך ניצנים ראשונים:
(1) חברות הרכב דיימלר, פג’ו, פולקסווגן ו-BMW, נכנסו לענף ה-car sharing
(2) פטגוניה מאפשרת ללקוחות שלה למכור ציוד משומש זה לזה
(3) לקוחות כאנשי מכירות (בהרחבה בעתיד הקרוב)- חברת השוקולדים מגייסת אוהבי שוקולד, מכשירה אותם להיות שוקולטיירים וסוכני מכירות. מייקרוסופט שחררה ערכה שמאפשרת למפתחים לשנות את הקינקט, קונברס מאפשרת לכל אחד לעצב ולמכור נעלים.
