אני יותר טייל משוטט מטייל משקיען, אוהב ללכת לאיבוד שעות ארוכות וסופיה היא עיר מצויינת ללכת בה לאיבוד. כשרוצים לחזור מאיבוד היא קלה להתמצאות גם אם רב השלטים בקירילית ורק אחד לשלושה מסוגלים לגמגם אנגלית. אנשים הולכים ברחובות ולאט ובעיקר אוכלים ברחובות. ים בקיוסקים קטנים ובחנויות. לעיתים די קרובות תוקף אותך איזה פארק קטן, או פיאצה בולגרית. עיר יפה סופיה, מוזנחת, עם שיעור אבטלה גבוה ככל הנראה. אנשים יושבים על שורות ארוכות של ספסלים. ראש הממשלה בוריס בויקו, שומר ראש לשעבר, החליף ראש ממשלה סוציאליסטי, שהחליף את הבן של המלך לשעבר, טרם הצליח לעשות משהו עם הכלכלה של המדינה שלו. עיר יפה סופיה, שילוב של גבעתים, ג'נין ואם להסחף גם קצת פריס. לאדות ישנות ועוד כל מיני רכבים שבישראל היו זוכים ללוחית הנכספת 'רכב אספנות' יחד עם מרצדסים שחורים ובעליהם המגורמטים. חשמלית ישנה ויעילה, אנשים חייכנים, רזות, רזים או ביריונים וכולם אוכלים פיצות וגלידות ובורקסים ודונר קבב. איך אפשר אירופה בלי דונר קבב. סופיה, אחרי חורף קשה וממושך, חמה בימים, מוטציה של מזרח ומערב, מקדונלדס וחוסר יעילות קומוניסטי.

ונעבור לנושא החשוב, האוכל המצוין והמחיר הכמעט הודי שלו:

אורז עם במיה ובשר במסעדה של גולים עיראקים חביבים – 5 לב = 11.5 ש"ח. המטבע המקומי צמוד ליורו, יורו אחד שווה 1.95 לב, כלומר לב שווה בקירוב ל-2.3 שקלים.

מרק טלה במסעדת פועלים בולגרית – 2 לב, היינו 4.6 ש"ח.

100 גרם של סרדינים מטוגנים – מנצח אפילו את הצ'יפס של מקדונלדס. 1.5 לב

מרק צ'קמבה צ'ורבה – גרסה בולגרית טעימה, הרבה שום וצ'ילי גרמו לסחוג להחוויר – 2.6 לב

הפיצות הבולגריות – סלייסים ענקיים, מוצפים בגבינה, עבים פי שניים מפיצה של פיצה האט ומורטבים בחרדל, מיונז וקטשופ – 1.6 לב.

גם הבירות המקומיות וגם הזרות זולות יותר ממים – 1.2 לב לבקבוק של חצי ליטר. הבולגרים שותים ולא מעט.

לא מעט פיצוציות וחנויות הן מתחת לפני הקרקע

מחר, רכבת לבלגרד, גם במשרד הנסיעות הזהירו אותי מצוענים.