אנחנו סוקרי מסעדות, מבקרי סרטים ומוצרים, למה שלא נבקר ונסקור אנשים? הסטארטאפ Unvarnished (ישיר) כרגע בגרסת בטא סגורה, מאפשר לאנשים להעריך אחד את השני. לשוק המוניטין או “reputation marketplace”  אתה מקבל הזמנה מחבר רשום, וכחלק מהתהליך אתה כותב ביקורת על המזמין ולאחר מכן משחיז את העט ומבקר באופן אנונימי, את העולם, משתמשים קיימים או שאינם קיימים. כמעט ואין לנו שליטה על ביקורות שנכתבו עלינו, אנחנו יכולים להגיב או לבקש מחברים לתקן את הרושם. סקירה של הניו יורק טיימס.

התגובות לא נלהבות בלשון המעטה: טקראנצ' סוקר את האתר ומכנה את האתר זירה להשמצות וכהזדמנות להוצאת שלדים מהארון. הסרט הבא מציג את הסטארטאפ. סינט תוהה האם מדובר בסקירה ודירוג אנשים או במחול שדים. הכותבת טוענת שהסטארטאפ משקף את החולאים המרכזיים של הרשת היום, אנונימיות, מבוססת שיקולים אישיים והעדר יכולת שליטה של הנסקר.

מייקל ארינגטון הכריז לפני מספר ימים על מותו של המוניטין ועל כך שאנחנו צריכים להשלים גם עם קלות הדעת שלנו. בכך הוא מצטרף לאמירה של מארק צוקרברג על הפרטיות שעברה מן העולם. ארינגטון טוען שאין טעם לנסות ולשלוט ולנהל את התדמית שלנו ברשת, מדובר במאבק שקול לזה של תעשיית המוסיקה בשיתוף קבצים ברשת. ארינגטון סקר מספר אתרים שניסו בעבר ללא הצלחה, לעשות את מה ש-unvarnished מתיימר לעשות ומאמין כי הניסיון הזה או זה שאחריו יצליח. נגמר העידן של הקשרים ההדדיים, והגלויים של לינקדאין, של ביקורת שאנחנו יכולים לצנזר בקלות. הוא מסכם בכך שבעתיד דברים יכנסו לפרופורציות, תמונה של סטודנט מעשן מריחואנה לא תסכן את הקריירה שלו וביקרות אנונימית תלקח בקונטקסט.

Meanwhile….

גיא גרימלנד סוקר את השפעת ההיסטוריה הגוגלית שלנו על סיכויי קבלה למקום עבודה –  70%" ממנהלי משאבי אנוש דוחים מועמד לעבודה בגלל מידע שהמועמד מפרסם ברשת האינטרנט. מעסיקים משתמשים מזה מספר שנים במנועי חיפוש בכדי לקבל מידע על הנוכחות המקוונת של המועמד לעבודה. הביטוי "I have googled" הפך להיות שגור".

בפוסט קודם על שקיפות רדיקלית, התייחסתי לאפשרויות כבר היום לייצר פרופיל פסיכולוגי-אישיותי על סמך ההתנהגות שלנו ברשת. או למדוד את איכות הקשרים שלנו ואת מדד המשפיענות שלנו.  Unvarnished או זה שיבוא אחריו מציג גרסה בלתי מצונזרת.

בשורה התחתונה – BE GOOD.

תגיות: people • reputation • transparency