במצגת נוסטלגית "מעט", מציע גדען עמיחי למתג מחדש את תפקיד המורה. נקודת המוצא – מעמד המורים בשפל. מורים צריכים לעורר השראה. הפתרון של עמיחי – לא קמפיין, לא 30", אלא סדרת דרמה בערוץ 2…. מה שיסיר את הפוקוס מהשביתות, מהסתדרות המורים, יסיר אבק מעל המקצוע שפעם היה במרכז האג’נדה התרבותית.
אני מציע למתג מחדש את תפקיד הפרסומאי.
הפרסומאי החדש שם פחות דגש על מסרים ועל אמירות הוא גם פחות מתלהב מקמפיינים בטלביזיה (או באינטרנט). מהפרסומאי החדש תשמעו פחות קלישאות על בניית מותג, טריטוריות אמוציונאליות, ערכי מותג.
הפרסומאי החדש שואל מה עושים, לא מה אומרים. מה המותג עושה כדי להיות ראוי לזמן, לשיחה, להפצה.
הפרסומאי החדש, מבין שאנשים היום פחות קונים לוקשים, פחות נוהים אחרי סלוגנים, מעוררי השראה ככל שיהיו. האנשים היום מנתחים לא פחות טוב מאיש השיווק, את הלוגו והסלוגן והמסר, ואת הכוונה מאחוריהם.
הפרסומאי החדש מייצר ערך אמיתי עבור לקוחותיו ולקוחותיו של לקוחותיו – פיקציה לא נמצאת בסט הכלים. גם ערוץ טלביזיה שיוקדש כולו למורים ויהלל את דמותם, לא ישנה את מצב החינוך. רק שינוי מהותי מביא לשינוי תפיסתי.
הפרסומאי החדש מייצר נקודות מגע חדשות ומערכות יחסים בין מותגים לאנשים, מפתח תוכן וחווייה סביב המותגים, מספק אינפורמציה שאנשים רוצים לצרוך ורעיונות שאנשים רוצים לקחת בהם חלק, ממציא מדיה חדשה, מרוויח זמן אוויר במדיה קיימת.
