בשלב הראשון באבולוציה של הרשת ושל המדיה החברתית – יצרנו לעצמינו זהות וירטואלית, היינו יכולים לבחור באנונימיות, בניק, באווטאר, הקונטקסט היה לא ממשי. השלב השני, יצר אינטגרציה – הפייסבוק שלנו מתקרב לזהות האמיתית שלנו. בשלב השלישי – ההפרדה מתבטלת לחלוטין. האופליין פוגש את האונליין. האונליין משתלב באופליין ומספק תועלות מוחשיות ל"חיים האמיתיים".
האקונומיסט במאמר "Towards a Socialised State" סוקר את הקישוריות הבלתי מוגבלת, מציאות שהיא כולה חברתית:
האלמנט החברתי נמצא בכל דבר שיש לנו אינטראקציה איתו: הממיר הדיגיטלי יקליט תכניות שמעוררות שיחה בקרב החברים שלנו, הרכב שלנו ישלח דיווח לחבר שאנחנו מתקרבים לביתו, עד האפשרות המשעשעת שהקומקום הרותח ישלח איזה דיווח על ארוחת הבוקר שהכנו . בכל מכשיר יכולה להיות מוטמעת קישוריות חברתית.
עוד המאמר מדווח על התפתחות הרשתות החברתיות באמצעות הסלולר, החל מרשתות באפריקה שהן תחליפיות לרשת חברתית מבוססת רשת וכלה בפייסבוק שמספר הכניסות אליה ממכשירים סלולריים הולך וגדל.
הרשתות מבוססות מיקום כמו פורסקוור וגוואללה ממחישות יותר מכל את המגמה – המשתמשים כיום ברשתות חברתיות, בקלות יחסית ינדבו פרטים על מיקומם ועל אינטראקציות חברתיות או מסחריות.
על רשתות מבוססות מיקום: Foursquare בתל אביב, החומוס הכי טוב בכיכר טרפלגר
כמה דוגמאות למגמת המיזוג בין חיי האופליין לבין הנוכחות הדיגיטלית שלנו ולהיפך:
Pachube מציעה שירות שמנתר פעילות בזמן אמת של חפצים, מכשירים, בניינים – "מגשר בין הוירטואלי לפיסי", כך שמקורות אנרגיה ובניינים מייצרים פיד של התפקוד שלהם. Bakertweet מדווחת בטוויטר על מאפים חמים שיוצאים מתנור המאפייה. הדבר מתאפשר באמצעות Aruduino – פלטפורמה לפיתוח סביבה אינטראקטיבית.
פורד בתערוכת ה-CES השיקה את My Ford Touch – "דגם חדש ללמערכת השליטה ברכב בשיתוף מייקרוסופט. המערכת כוללת אפליקציית טוויטר, עדכוני חדשות ואת שירות המוזיקה האינטרנטי של פנדורה. את השליטה במערכת יבצע הנהג באמצעות פקודות קוליות או באמצעות מסך המגע. המערכת של פורד תאפשר גם לחברות צד שלישי לפתח לה תוכנות, אולם הן יצטרכו לקבל את אישור חברת הרכב לפני שיגיעו לצרכן. מלבד פורד, גם גוגל ואינטל חשפו בתערוכה מסך בגודל 30 ס"מ המותקן מעל מוט ההילוכים במכונית, ומאפשר לצפות באיכות גבוהה בווידיאו, במפות בתלת-מימד, וגם לגלוש באינטרנט. על אף שהמערכת לא תאפשר לצפות בווידיאו בזמן שהמכונית בתנועה, עדיין ניתן יהיה לגלוש באינטרנט בזמן הנהיגה." (גלובס, 7.1.2010, הגאדג’טים מתערוכת CES)
כריס אנדרסון במאמר "In the Next Industrial Revolution, Atoms Are the New Bits": "אם העשור הקודם היה מציאת מודלים חברתיים פוסט-מוסדיים ברשת, העשור הבא יביא את הטמעתם בעולם האמיתי".
דמוקרטיזציה של תהליך הייצור – פסי הייצור בסין נגישים במספר הקלקות לכל אינדיבידואל שיש לו רעיון – משלב הפרוטוטייפ ועד שלב הייצור ההמוני. חסמי הכניסה מונמכים וההמונים נכנסים – לא צריך להיות ג’נרל מוטורס כדי לייצר רכבים. מכלכלה של מפעלים נעבור לכלכלה שיש בה מקום למיליוני מיקרו-מפעלים.
בכלכלה בה מושגים דיגיטליים כמו קוד פתוח, תוכן גולשים ו- crowdsourcing ‘זולגים’ לעולם האמיתי – MakerBot מפתחת מדפסת תלת מימד שעלותה פחות מ-1000$, Local Motors יצרנית רכב בקוד פתוח מגיעה לייצור, Techshop מציעה חללי-עבודה מאובזרים ליזמי DIY.
לא טריביאלי לסכם שני מאמרים כל כך מרחיקי לכת בחזון שהם מציגים – מציאות מרגשת של אחרי מיתון, הכל אפשרי, שיתופי פעולה בכל מקום, יצירתיות כערך מרכזי וישים בכל ענף ובכל ארגון. אבל אנחנו חיים בישראל, שמצחצחת חרבות לקראת.
